כיום בישראל קיימים שני מאגרים שבהם נרשמים האזרחים שהורשעו בביצוע של עבירות פליליות. הראשון הוא הרישום שמבצעת המשטרה (הרישום המשטרתי) ואילו השני הוא הרישום הפלילי. לפי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים משנת 1981, מדינת ישראל לא מבחינה בין העבירות השונות והמגוונות כאשר מבוצע הרישום. מהות הדבר היא שבין אם מדובר על עבריין מין סדרתי ובין אם מדובר על אדם שנהג בשכרות ופגע בהולך רגל, בסופו של דבר שניהם יסבלו מרישום פלילי בדיוק באותו האופן. ישנם עשרות אלפי אזרחים ישראליים שלא מסוגלים להוציא כיום תעודת יושר משום שלפני אי אילו שנים עברו עבירה חסרת משמעות באופן חד פעמי. כתוצאה מכך, נשללת מהם האפשרות לעסוק במגוון רחב של תחומים שמצריכים כתנאי מקדים לקבלה לעבודה להמציא תעודת ישר מהמשטרה.
כיצד ניתן לשנות את המצב?
למרות כל האמור לעיל, החוק הישראלי אינו אטום בשום צורה. התהליך של מחיקת רישום פלילי אפשרי ואפילו זמין לרוב העבריינים המורשעים כשמטרתו של התהליך היא לסייע לאדם שעבר על החוק לחזור ולהתקיים בחברה באופן הנורמטיבי ביותר האפשרי בהתחשב בנסיבות. כל אזרח ישראלי יכול היום לגשת לתחנת משטרה, לבקש לעיין ברישום הפלילי שלו ובמידה ויגלה שיש לו רישום פלילי, הוא יכול באמצעות עורך דין פלילי להגיש בקשה למחיקת הרישום. ישנן שלוש עילות מרכזיות שניתן להשתמש בהן בהתאם למצב על מנת לעבור את התהליך: חוסר ראיות, חוסר אשמה או חוסר עניין לציבור וכדי למחוק את הרישום הפלילי יש לנקוט בשתי דרכים עיקריות: הגשה של בקשה רשמית למחיקה של הרישום הפלילי או הגשת חנינה ישירות לנשיא המדינה.
כיצד מגישים את הבקשות השונות?
עורך דין שמתמה בפלילים צריך לבחון את המקרה לעומק, להבין בבהירות את הנסיבות שלו ואת השתלשלות העניינים ולאחר מכן להגיש את הבקשה באופן רשמי לפרקליטות תוך שהוא מפרט את הנימוקים השונים שתומכים בקבלת הבקשה. במידה ומדובר על בקשת חנינה מנשיא המדינה, על עורך הדין להגיש את הבקשה ראשית למחלקת החנינות של משרד המשפטים ורק במידה ויקבל את אישורה, תעבור הלאה לנשיא וממנו בתקווה, לשר המשפטים על מנת שיחתום עליה. לנשיא המדינה שמורה הזכות החוקית לקצר את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ולמחוק רישום פלילי בהתאם לצורך ולנסיבות.
המאמר נכתב על ידי עורך דין פלילי אורית חיון. עו"ד חיון היא בעלת שני תארים במשפטים מאוניברסיטת בר אילן ומתמחה בתחום הדין הפלילי בדגש על זכויות אדם.