אחד הנושאים הפופולאריים ביותר בשנים האחרונות בבתי משפט הוא הנושא של רשלנות רפואית. זה אולי מפתיע כי אנחנו לא שומעים על זה כמו למשל משפטים פליליים או משפטים של עבירות צווארון לבן, אך במהלך השנים אנחנו רואים עליה חדה במספר של תביעות רשלנות רפואית.
רבות כבר דובר מדוע חלה עליה זו בישראל, אחרי שנים רבות, למעשה כמעט עד שנות התשעים שכמעט ולא הוגשו תביעות מסוג זה, מסיבות רבות, עם זה מסיבות של חוסר מודעות, אמונה שהרופאים והמוסדות הרפואיים עושים כמיטב יכולתם והרבה פעמים גם ההתייחסות אליהם ולמה שאמרו לנו הייתה כאל "דברי אלוהים חיים", העובדה שחוק זכויות החולה נחקק רק במהלך שנות התשעים ועוד.
אך הרעיון של רשלנות רפואית הוא עמוק מאוד. הוא טומן בחובו את עצם העובדה שאנחנו כחולים זכאים לקבל לא רק טיפול הולם אלא זכאים לקבל מענה במידה והטיפול לא הגיע לתוצאות הרצויות או הצפויות. על הרופא לנקוט עמנו ועם המקצוע שלו בכבוד ועליו לבצע את הטיפול בצורה מסודרת על פי הספר ולא לנקוט בגישה מזלזלת רק בגלל שהוא רופא.
ישנן סברות שונות מדוע נגרמת רשלנות רפואית, אם נניח לרגע את הטענות (הנכונות) שלעיתים רשלנות נגרמת בחוסר תקשורת עם גורמים מסוימים בטיפול, ולעיתים היא נגרמת כתוצאה מחוסר ידע או חוסר הבנה, הרי שישנן כמה טענות, אשר אולי ניתן להתווכח איתן אך אי אפשר לבטל אותן לגמרי, מדוע קיימת רשלנות רפואית.
ראשית, רופאים רבים נאלצים לעבוד שעות רבות, מעל למספר השעות האידיאליות שכל בן אדם סביר היה יכול לעבוד. זה ללא ספק מתכון לביצוע עבודה בצורה לא תקינה ובפרט כשמדובר בחיי אדם.
שנית, טענה שעולה לא פעם והיא גם מוצאת מקום בפסקי דין, רופאים אשר עובדים במערכת הציבורית והפרטית, לעיתים נוטים לעגל פינות במערכת הציבורית שם הם מקבלים פחות שכר מאשר במערכת הפרטית. הרבה פעמים הכסף עושה את שלו וגורם לכך שמי משלם יותר מקבל טיפול הרבה יותר נכון.
שלוש, אפשר לקרוא לזה עייפות החומר ואפשר לקרוא לזה שחצנות ויהירות, אך לעיתים רופאים בטוחים בעצמם עד כדי כך שהם טועים ונוקטים בגישה מזלזלת ורשלנית בלי להכיר בכך.
תביעות רשלנות רפואית מיועדות גם להעניש רופאים שנוקטים בגישות כאלה אך גם להתריע בפני מצבם דומים פן חשש שהם יחזרו שוב ושוב. תביעת רשלנות רפואית אמורה להיות תמרור אזהרה לרופא הנתבע ולרופאים אחרים, שלא ינקטו בגישה כזו.
באדיבות: http://www.danalaw.co.il/